עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני כותבת, אני נהנת מזה, באמת, לכתוב סיפורים, להקליד אט-אט במקלדת הדבוקה ללפטופ,להזיז את האצבעות ממקש למקש, ואפילו במחברת, סיפורים קצרים, אמיתיים, חלומיים ודימיוניים. כך או כך , זה לכתוב.
להזיז את העט על דף הנייר שמריח כמו דף ישן, בתוך מחברת, עטופה בכריכה כחולה שקצת קרועה, ובכל זאת זה לכתוב.
לכתוב חופשי, ולא להכריז , לכתוב רגוע ונעים, לכתוב שאנשים באמת יתחברו לזה, למה שאני כותבת, מה שהעט זז על הנייר הדק.
אני רוצה שתתחברו לסיפורים שלי
שתגיבו
חברים
הדסDanielleרות.אני יעלנועםהילה
עמיתthat girlתום רןLoLaנעה זינגראבריל לאבין לישראל
אופק ורינתענברcharming heartרז המניבהסטפני גבאילין .ג.
מיכל קהנדלקר- מאפרתmakeuplifeלינורנוףהסטייליסטית לירון
נושאים
זמן
הזמן עובר ואני מבינה שמתרחקים ממישהו שהיה חשוב לנו, מבינים שעדיף בלעדיו.
תאמצו את המשפט הזה
אם היה מישהו שהיה חשוב לכם בעבר תתרחקו ממנו מעט ואז תבינו שעדיף בלעדיו
אני כבר מאמצת
מה אתכם?
כתיבה

אני כותבת, אני נהנת מזה, באמת, לכתוב סיפורים, להקליד אט-אט במקלדת הדבוקה ללפטופ,להזיז את האצבעות ממקש למקש, ואפילו במחברת, סיפורים קצרים, אמיתיים, חלומיים ודימיוניים. כך או כך , זה לכתוב.
להזיז את העט על דף הנייר שמריח כמו דף ישן, בתוך מחברת, עטופה בכריכה כחולה שקצת קרועה, ובכל זאת זה לכתוב.
לכתוב חופשי, ולא להכריז , לכתוב רגוע ונעים, לכתוב שאנשים באמת יתחברו לזה, למה שאני כותבת, מה שהעט זז על הנייר הדק.
אני רוצה שתתחברו לסיפורים שלי
שתגיבו
שתיתנו לי איזה וויב שיתן לי להמשיך לכתוב, ושיקדם אותי, שתלחצו על מקש אחד, מקש הכוכב, שיכול לומר הכל, לומר שאתם אוהבים מה שאני כותבת, שאתם מתחברים, ותכתבו בתגובות ביקורת רעה או טובה לא משנה, העיקר משהו, שיבין שאתם קוראים ושאתם מתחברים לכל דבר שכתוב בבלוג הזה.
אפילו את זה, כן מאוד חשוב לי שתחברו לכל מה שאני כותבת, במחשב או על דף נייר. זה לא משנה לי העיקר שתבינו שאני אוהבת לכתוב, זה חלום וזה החלום. לכתוב, להזיז , להבין שאתם מבינים ומתחברים
טוב חפרתי מספיק

שנים של עצב ושמחה

20/11/2016 20:54
טליה
לא בהמשכים
סיפור קצר בחלט

וואו, שעכשיו אני קולטת את זה, אני בחוץ, אני משוחררת, אחרי צבא, אחרי לימודים, הרגשות היחידים שהיו לי בשנתיים הללו, זה עצב ושמחה, לא אהבה, לא כיף, לא רע, רק עצב ושמחה. סוף כל סוף אני יכולה לחשוב על דברים אחרים, על החיים אחרים, ולא כל הזמן מה יגיד על המפקד, 
צבא זה דבר קשה, לא כמו שזה נראה. 
עצב- המפקד הזה לא שם על אף אחד, שונא אותי למה? למה? מה עשיתי? אני בסך הכל רוצה שיאהב אותי, שייתן לי מחמאות ולא, לא נותן, הוא לא מבין כמה בכיתי בגללו, כמה בכי נשפך על הלחי, כמה.
שמחה- המפקדת, לעומת המפקד. מתה עליי, נותנת לי כל הרבה מחמאות, כל כך הרבה צ'ופרים וזה רק יותר נותן לי להמשיך הלאה בטוב הזה.
שמתם לב שגם עצב וגם שמחה זה על המפקדים? וואו איך הם נכנסים לי לחיים.


רות.עמית
עמית
21/11/2016 14:26
יפה שיש לך גם דברים שמחים לכתוב וגם דברים עצובים לכתוב אהבתי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון